לקנות או לא לקנות – זו השאלה

והתשובה: ברור שלא!

מה השתגעתם? לקנות?! במחירים של הארץ?! הרי כולם יודעים שהמחירים של הנדל"ן בארץ זה בועה! אין מצב שמישהו ישלם כל כך הרבה! מי הפראייר שישלם מיליון דולר על דירת 3 חדרים מסריחה בדרום תל-אביב? דירה, אין, זה רק לשכור – חייבים לשכור. אבל מה? למה לשכור כשאפשר לקנות? בכסף של השכר דירה אתה משלם את המשכנתא, ונשאר בסוף עם הדירה, לעומת שכירות, שאתה משלם 20 שנה לאיזה זקנה פולנייה ובסוף נשאר בלי כלום.

אוי, כמה חודשים ארוכים ביליתי בשיחות כאלה עם כל בר דעת החל מהחיילים במילואים דרך השכנה האנטיפתית של הדודה ועד הגננת. לכל אחד יש את הדעה המוצקת שלו, אבל לשמחתכם הרבה, את כל המלל המיותר הזה אפשר לצמצם למספר אידיאולוגיות בסיסיות:

1. הקונה המאמין
   

   אדם זה מאופיין בכך שהוא מאמין בכל כולו שמחירי דירות זה דבר שרק עולה. תמיד. כמו משקל של נשים אחרי החתונה. מבחינתו זו אחת מאקסיומות היקום, ויש יותר סיכוי שהכבידה פתאום תפסיק למשוך ותתחיל לדחוף מאשר שהערך של הבית שלו ירד בשנקל. וחוץ מזה, למה לזרוק כל חודש כסף על שכירות במקום לשים אותו בדירה?
   

   לכן הוא יקנה דירה גם אם אין לו גרוש על הנשמה, המחיר של הדירה מנופח וההלוואה הכי טובה שהוא יכול לקבל זה בריבית של פריים + 17.5% ל-60 שנה.
   

   אם תשאלו אותו מדוע הוא מבצע מהלך כה פזיז וספקולנטי, הוא ישיב לכם בסיפור על הדוד\שכן\דוד של השכן\שכן של הדוד שקנה לפני 50 שנה בית ברעננה והיום הוא שווה פי 10... לפחות.
   

   משפט זיהוי אופייני – "קניית דירה זו ההשקעה הכי בטוחה שיש היום."
   

2. השוכר המתמיד:
   

   זה אדם אשר אינו נקשר למקום אחד. הוא נע ונד בארץ ויכול למצוא את ביתו בכל מקום בו שכר הדירה נמוך ובעל הדירה מזמין אינסטלאטור על חשבונו.
   

   בדרך כלל הוא ההיפך של הקונה המאמין, ומבסס את חייו על חישובים וטבלאות במקום על אמונה. הוא בטוח שעדיף שכספו יפרח וישגשג בשוק ההון במקום לקבור אותו בבלוקים ובטון של איזה בניין מתפורר.
   

   הוא גם בטוח שהוא יכול לשכור דירה הרבה יותר מוצלחת ממה שהוא יכול לקנות כי מחירי הדירות בארץ סתם מנופחים, ממש בועה.
   

   זה לא שהוא נגד קניית דירה באופן מובהק, הוא פשוט ממתין עם הקנייה לרגע המתאים.
   

   האסטרטגיה הזאת עובדת בדרך כלל עד שעוגן כלשהו (בדרך כלל עם חזייה וטבעת נישואין) מגיע ומקבע אותו למקום.
   

   אם תשאל אותו למה הוא לא קונה הוא יסביר לך שבמשכנתא משלמים בסוף פי שלוש מהמחיר של הדירה, ואם הוא ישקיע את הכסף בבורסה אז תוך 20 שנה הכסף שלו יהיה שווה פי 10... לפחות.
   

   משפט זיהוי אופייני – "למה לקנות דירה עכשיו? אני אקנה כשיהיה לי כסף והמחירים בשוק יהיה יותר טובים."
   

3. המקמבן:
   

   אדם זה מנסה להנות מכל העולמות. שנים של אינדוקטרינציה החדירו בו את האמונה של הקונה המאמין, אך הוא אינו מסוגל להתעלם לחלוטין מהפיתוי הכספי של השוכר המתמיד. לכן, הוא מחליט לקנות דירה, אבל דירה זולה, רק בתור השקעה. את הדירה הזאת הוא ישכיר ומשכר הדירה יממן את הוצאות המשכנתא, ככה שזה בעצם לא עולה לו כלום, אתם מבינים?
   

   ואיפה יגור המקמבן? בשכירות, כמובן! אבל בדירה איכותית, לא זולה...
   

   סוג אחר של מקמבן יחליט לקנות דירה רק עם משכנתא, בלי לשים שקל משלו על הדירה. את הכסף מהשכירות יעביר לכיסוי המשכנתא, ואת הכסף שלו הוא ישים בבורסה ומהרווחים ישלם את שכר הדירה שלו, כך שהוא מקבל גם דירה וגם לא צריך לשלם שכירות, הבנתם?
   

   לא? זה בסדר, גם הוא לא.
   

   משפט זיהוי אופייני – "תקשיב, אני לוקח את הכסף מ... שם אותו ב... מחזיר את ה... מה... אח"כ מוכר את ה... שם את הכסף מה... ב... ובסוף עוד נשאר לי עודף לגלידה."
   

4. מחפש המציאות:
   

   כמו הקונה המאמין, אדם זה מאמין שהמקום הטוב ביותר לכספו הוא בבלוקים ובטון. אבל בניגוד לאמונה האבסולוטית של הקונה המאמין, מחפש המציאות יודע שמאמונה בלבד לא צומחים דולרים בין הבלטות. לכן הוא נמצא בחיפוש מתמיד אחר המציאה המושלמת.
   

   יש לו פנטזיות על היום שבו הוא מוצא איזה צריף מתפורר על דונם של קרקע ברמת השרון ששייך לאיזה זקנה שנפטרה והיורש היחידי חי באוסטרליה ורק מת להיפטר ממנו. הפנטזיה בדרך כלל ממשיכה בזה שהוא מצליח לקנות אותו בגרושים (כי מה הוא מבין, האוסטרלי הזה?) בונה על זה וילה מטורפת וחי כמו מלך. יותר חשוב מהווילה עצמה היא הזכות לספר על המכה המטורפת שהוא עשה לכל מי שהוא מכיר \ הכיר \ יכיר \ לא מכיר אבל חייב לגרום לו לקנא.
   

5. הבנאי:
   זהו אדם אשר בדרך זו או אחרת הזדמן לידו מגרש לבנייה. זה יכול להיות כל אחד מארבעת הטיפוסים שמוזכרים לעיל, או אדם שהגיע למסקנה שהוא חי בחורבה וצריך להתקדם למאה ה-21 (זה בדרך כלל קורה כשמנסים להתקין את הפלזמה החדשה על הקיר בסלון והקיר מתמוטט).
   משפט זיהוי אופייני -
   "כמעט התגרשתי מאשתי בגלל הבנייה הזאת"
   

   
   

אז זהו, עכשיו אני מקווה שהבנתם שאני טיפוס מס' 5 (הייתי מס' 2, לידע כללי).

בנוסף, תוכלו מהיום לחסוך שעות יקרות מזמנכם על וויכוחי סרק על אידיאולוגית השגת הדירה בארץ. פשוט תוכלו להגיד:
- "הבנתי אותך, אתה טיפוס מס' 1, ולכן לא אוכל לשכנע אותך נגד משכון נשמתך לבנק אוצר השטן בשביל לקנות דירה."